1. |
mercurius
03:05
|
|||
|
/
|
||||
2. |
quantus tremor
07:33
|
|||
|
[Lyrics]
Dies irae, dies illa,
solvet saeculum in favilla,
teste David cum Sibylla.
Quantus tremor est futurus,
quando iudex est venturus,
cuncta stricte discussurus.
Tuba mirum spargens sonum
per sepulcra regionum,
coget omnes ante thronum.
Mors stupebit et natura,
cum resurget creatura,
iudicanti responsura.
Liber scriptus proferetur,
in quo totum continetur,
unde mundus iudicetur.
Iudex ergo cum sedebit,
quidquid latet apparebit:
nil inultum remanebit.
Quid sum miser tunc dicturus?
quem patronum rogaturus?
cum vix iustus sit securus.
Rex tremendae maiestatis,
qui salvandos salvas gratis,
salva me, fons pietatis.
Recordare Iesu pie,
quod sum causa tuae viae:
ne me perdas illa die.
Quaerens me, sedisti lassus:
redemisti crucem passus:
tantus labor non sit cassus.
[English]
That day of wrath, that dreadful day,
shall heaven and earth in ashes lay,
as David and the Sybil say.
What horror must invade the mind
when the approaching Judge shall find
and sift the deeds of all mankind.
The mighty trumpet's wondrous tone
shall rend each tomb's sepulchral stone
and summon all before the Throne.
Now death and nature with surprise
behold the trembling sinners rise
to meet the Judge's searching eyes.
Then shall with universal dread
the Book of Consciences be read
to judge the lives of all the dead.
For now before the Judge severe
all hidden things must plain appear;
no crime can pass unpunished here.
O what shall I, so guilty plead?
and who for me will intercede?
when even Saints shall comfort need?
O King of dreadful majesty.
grace and mercy You grant free;
as Fount of Kindness, save me.
Recall, dear Jesus, for my sake
you did our suffering nature take
then do not now my soul forsake.
In weariness You sought for me,
and suffering upon the tree.
let not in vain such labor be.
|
||||
3. |
||||
|
[Lyrics]
שָׂדוֹת שֶׁבָּעֵמֶק
קִדְּמוּנִי הַלַּיְלָה
,בְּרֵיחַ הַזֶּבֶל
.נִיחוֹחַ חָצִיר
הַלַּיְלָה לָעֵמֶק
,אֲנִי אֲזַמֵּרָה
כִּי אֹשֶׁר בָּאַנִי
.וְחֶסֶד הַשִּׁיר.
רָצָה גּוֹרָלִי כִּי
אָשׁוּבָה אֵלֶיךָ
,מֵעֶצֶב הַמָּוֶת
.מֵעֶרֶשׂ הַשְּׁכוֹל
מִכָּל חֲסָדִים לִי
אֻשַּׁרְתִּי בַּיֶּגַע
לִגְמֹעַ מֵימֶיךָ
.פִּתְּךָ לֶאֱכֹל
אָסְפֵנִי אֵלֶיךָ
,אֱסֹף כַּשִּׁבֹּלֶת
שִׁבֹּלֶת לַגֹּרֶן
!בְּחַג הַקָּצִיר
הַלַּיְלָה לָעֵמֶק
,אֲנִי אֲזַמֵּרָה
כִּי אֹשֶׁר בָּאַנִי
.וְחֶסֶד הַשִּׁיר
[Romanized Hebrew]
Sadot Sheba’emek
Kidmuni halayla
Bereakh hazevel
nikhoakh khatzir.
Halayla la’emek
ani azamera
Ki osher bani
Vekhessed hashir
Ratza gorali ki
Ashuva elekha
Me’etzev hamavet
me’eres hashkhol
Mikol khassadim li
Usharti Beyega
Ligmo’a meimekha
Pitkha le’ekhol
Asfeni elekha
Assof keshibolet
Shibolet lagoren
Bekhag hakatsir
Halayla la’emek
ani azamera
Ki osher bani
Vekhessed hashir
[English]
Fields in the Valley
Greeted me this night
With the smell of manure,
the odor of hay.
Tonight to the valley
I will sing
For joy has come to me
And the grace of the tune.
My fate has portrayed
That I will return to you
From the sorrow of death,
from the cradle of grief.
From all of my graces
I have been wearily approved
To gulp from your waters,
Your bread then to gnaw.
Gather me to you,
Gather as a stalk of grain
A stalk to the granary
On the feast of harvest.
Tonight to the valley
I will sing
Because joy has come to me
And the grace of the tune.
|
||||
4. |
The Black Waves
05:26
|
|||
|
/
|
||||
5. |
||||
|
[Lyrics]
אצל החוף התראקי עגן עם הצי אגממנון
עד ישקטו הרוחות על הים הגועש ולפתע
פיה פתחה אדמה ואכילס ממנה הגיח
צלם המת כצלמו בחייו וארשת פניהו
כעס וזעם אימים כביום התנפלו
בחניתו וצדוק לא צדק ויקרא אל המלך
?אל תעזבוני אחים יקרים! השכחתם
?כלום נשכחה תודתכם לגיבור? האיתי תקברוה
אל תעשו זאת! כבדו את צילי וטבחו על הקבר
!את פוליקסנה למען נשמת בן-של-מלך עשו זאת
סח, ושמעו לצלו האכזר: מחיק אם חטפוה
נוחם אחד נשארה בצרה לאמה, להקובה
בת אומללהה, אמיצה פי שבעה מעלמה, מבת אשת
.הכהנים למקום הנורא כעולה נהגוה
,לא שכחה את פאר יחסה בגישתה למזבח
הן ראתה כי חיכה לה המוות בלהב, ותרא
את איש החרב עומד על ידה ואוחז מאכלת
:עין נעץ בפניה, ותשח לגבר ותאמר
?קומה ושפוך את דמי האציל, כי למה תתמהמה
שא חרבך החדה בלבנת צווארי תתקענה
או בחזי! ולבנת צווארה וחזה היא חושפת
אין פולקסנה שפחה ולא תעבוד ילוד-אשת
לא בקרבן חייתי תשדל אלוהים על מזבח
!אפס, אם צדק אדרוש, ירחק נא כל גבר ממני
אל נא יגע בבתולה, וארד טהורה אלי קבר
לא תטמאני יד איש! ויהי זה האל אשר יהי
לא תזבחוני כיום, הן ינעם פי שבעה לו לבטח
דם בת חורין חפשייה, ואם יש בכם לב היעתרו נא
אל אחרון תחנוני לא שפחה לפניכם מתחננת
סחה, העם לא עצר דמעותיו, העלמה עצרתן
אף הכהן על כרחו, ניגש לקרבן מתייפח
ומאכלת תקע בלבנת החזה המושט לו
ברך כרעה אומללה, ותצנח אין אונים על הארץ
לא רעדה והישירה עיניה אל נוכח המוות
עוד דאגה בנפלה לכסות ערוותה בידיה
עוד נשמתה באפיה – צנעת בתולים לא שכחה
וישאוה נשים, ותימנינה כמה כבר הספידו
מין הנופלות לחרבו של הבעל כדם ללא קצה
הן הספידוך, בתולה, גם עלייך בכו, אשת מלך
אם וגבירה עוד אתמול, בפי כל, והאם המסכנת
פגר עלוב וחסר נשמה אמיצה היא חובקת
את דמעתה זו שפכה על עירה בעלה ובניה
וגם לבתה לא חסכה. נשרה דמעתה אל הפצע
ותישקנה, ותך על חזה ותקרע שמלותיה
:תרב קינה על בתה, שרטה את בשרה, והילילה
,בת, אחרון מכאובי, כי מה עוד לי נותר
!אנוש פצעך! אללי לי! פצעי הוא, דמי הוא
.צלם המת כצלמו בחייו
על כנ פיו של ה אל בט רוס
- ר פול - עף - - עד
- - קְצה - - - ים -
ת חת - צל - ר פול -
- צף - - - - חי -
- עץ - - - - בוק -
אֹור - - רַ ך - מְ אֹד -
פֹו גֶש - מֵר חַ קֵי - ים
- - נִז - נַח - - נַ
מַל - נִז נַח נַ מַל - נִנ
טַש - שֹו בֶר גַ לִים - רָ ם
[English]
Until the sea might be more calm, and gales
of wind might be subdued, Agamemnon moored
his fleet of ships upon the Thracian shore;
there, from wide gaping earth, Achilles rose,
The dead man’s shape just as his shape when lived,
as when his sword once threatened Agamemnon.
“Forgetting me do you depart, O Greeks?”
He said, “And is your grateful! memory
of all my worth interred with my bones?
Do not do so. And that my sepulchre
may have due worship, let Polyxena
be immolated to appease the ghost:
of dead Achilles.” Fiercely so he spoke.
The old friends of Achilles all obeyed
his unforgiving shade; and instantly
the noble and unhappy virgin—brave,
more like a man than woman—was torn from
her mother's bosom. And then they led
the virgin as a sacrifice from there
up to the cruel altar. When the maid
observed the savage rites prepared for her,
and when she noticed Neoptolemus
stand by her with his cruel sword in hand,
his fixed eyes on her countenance; she said:
“Do not delay my generous gift of blood,
with no resistance thrust the ready steel
into my throat or breast!” And then she laid
both throat and bosom bare. “Polyxena
would never wish to live in slavery.
And such rites win no favor from a god.
Now let your men stand back, that I may go
with dignity down to the Stygian shades,
and, if my plea is just, let no man's hand
touch my pure virgin body. A nobler gift
to him, whoever he may be, whom you
desire to placate with my death today,
shall be a free maid's blood. But, if my words—
my parting wish, has power to touch your hearts,
(King Priam's daughter, not a captive, pleads)
After she said these words, the people could
no more restrain their tears; but no one saw
her shed one tear. Even the priest himself,
reluctantly and weeping, drove the steel
into her proffered breast. On failing knees
she sank down to the earth; but still maintained
a countenance undaunted to the last:
and, even unto death, it was her care
to cover all that ought to be concealed,
and save the value of chaste modesty.
The Trojan matrons took her and recalled,
lamenting, all the wives already dead,
Blood by husbands’ swords had shed them all.
And they bewailed you chaste Polyxena
You too, her mother, only lately called
the royal wife, continued to embrace
the body of a soul so brave, and shed
her tears, as she had shed them oft before
for country lost, for sons, for royal mate.
She bathed her daughter's wounds with tears and kissed
them with her lips and once more beat her breast.
Her white hair streamed down in the clotting blood,
she tore her breast, and this and more she said:
“My daughter, what further sorrow can be mine?
My daughter you lie dead, I see your wounds—
they are indeed my own. I thought, because
you were a woman, you were safe from swords.”
The dead man’s shape just as his shape when lived.
On the wings of the al bat ros
- Ra ful - flies - - till
- - sea - - - edge -
un der - Ra - ful’s shade -
- floats - - - - lives -
- bok - - - - tree -
ve - - ry - soft light -
mee ting - sea dis tan - ces
- - neg - lec - - ted
port - neg lec ted port - a
ban - donned high break wa- ter
|
||||
6. |
Kol Badai
07:58
|
|||
|
[Lyrics]
האולמות סואנים מקהל אספסוף
הפכפך הוא
שם ישוטט הכזב הבדוי
וקורטוב של אמת בו
שם ריבואות רחשי רכילות
עמומים יהלכו
אלה יפיצו בדים
ופושה הבדיה וצומחת
נופך יוסיף משלו לסיפור
כל בדאי למינהו
כאן האמון לכל שקר ישכון
הטעות פה שוכנת
שם השמחה לא יסוד לה
ופחד השווא מתגורר שם
המרדנות על ידם
והרכילות שלא אב ולא אם לה
[Romanized Hebrew]
Ha'ulamot so'anim mikahal asafsouf
hafakhpakh hou
Sham yeshotet hakazav habadoui
vekortov shel emet bo
Sham ribo'ot rekhashey rekhilout
amoumim yehalekhou
Elle yafitsou badim
oufosha habdaya vetsomakhat
Nofekh yosif mishelo lasipour
Kol badai leminehou
Kan ha'emoun lekhol sheker yishkon
hata'out po shokhenet
Sham hasimkha lo yesod la
oufakhad hashav mitgorer sham
Hamardanout al yadam
veharekhilout shelo av velo em la
[English]
The halls are tumultuous with the crowd
of an unstable mob
There shall roam the fabricated lie,
an ounce of truth within it
There tens of thousands of dim rustles
of gossip will spread
Those will disseminate lies
and the falsehood extending and growing
A touch of his own will be added by any
liar of sorts
Here the trust to all falseness will dwell,
the mistake herein lies
There the joy has no foundation
and the futile fear there lives
The rebelliousness sits near them,
and the gossip that has no father and no mother
|
||||
7. |
lute
06:39
|
|||
|
[Lyrics]
Ask me why I do not sing
To the tension of the strings
As I did not long ago
When my numbers full did flow
Grief, ah, me, hath struck my lute
And my tongue at one time mute
|
||||
Wyatt E.
We write Music for Gods
2023 - Atonia - Live at Roadburn
2022 - āl bēlūti
dārû (Stolen Body/UK)
2022 - Bowling Saturne OST (JauneOrange/BE)
2021 - Kol Badai w. T. Damsky (JauneOrange/BE)
2017 - Exile to Beyn Neharot (Shalosh Cult/IL)
2015 - Mount Sinai/Aswan (Interstellar Smoke/PL)
... more
If you like Atonia - Live at Roadburn, you may also like:
This Shame Should Not Be Mine
by GGGOLDDD
supported by 8 fans who also own “Atonia - Live at Roadburn”
very strong, very impressive
go to album
supported by 6 fans who also own “Atonia - Live at Roadburn”
Incredible sound, ideas. It´s a masterpiece.
go to album
supported by 6 fans who also own “Atonia - Live at Roadburn”
Great noise/drone . Ethereal music! What an interesting band.
go to album
Heavy EP
by William Ryan Fritch
Fritch marches his wall of cinematic sound into town with horns blaring, chains clanking and drums beating loud.
go to album
Orchards of a Futile Heaven
by The Body & Dis Fig
featured on Bandcamp Radio Mar 1, 2024
go to album
ON040 - Monoceros
by Forcefed Horsehead
Forcefed Horsehead describe themselves as “grindpunk,” and their visceral mesh of extreme metal subgenres heads direct for the pit.
go to album
supported by 6 fans who also own “Atonia - Live at Roadburn”
Can't get enough of their signature Scarlet Doom.
go to album
